אז זהו שלא.
זה קשה לי, אבל אני אתאמץ לרגל המעמד.
אני עוסקת ביצירה מאז ומתמיד. באופן רשמי זה התחיל מזה שקראו לי בכיתה בי"ת למשרדה של מנהלת בית הספר, ולאחר ששקשקתי את דרכי לשם, גיליתי שבעצם הציעו לי לאייש את תפקיד עוזרת המורה לציור ולאמנות, בת שבע. מאז לא הלכתי לבד הביתה, ותמיד הייתי מלווה בפלקט או שניים ושלל עבודות רס"ר לסופ"ש. עם השנים התפתח והשתכלל אצלי התחום, עד לרמת פטנטים קלילים שאינם דורשים מאמץ מיוחד או רכישות יוצאות דופן.
את הפרויקטים שאני מראה ומציעה אני משתדלת להפוך לידידותיים (להכנה ולסביבה), לזולים יחסית (ממוצרים זמינים, שלא תמיד צריך לצאת ולרכוש) ובעיקר לכאלה שמספקים הרבה השראה ומפלט מבורך מהשגרה.
בעבר לימדתי קורסים לטכניקות שונות של "עשה זאת בעצמך", עבדתי כעורכת משנה במגזין העיצוב "נישה", שם יצרתי מדורים קבועים כמו "מקיר לקיר: שדרוג חדרי הבית", שבו שיניתי מהקצה אל הקצה חדרים בבתים של קוראי המגזין, ומדור "עשה זאת בעצמך"; ערכתי את מגזין "הנדי" (מבית "מעריב") שעניינו יצירה בכל התחומים בעשרה שלבים פשוטים בלבד; הפקתי מדורי עיצוב עבור ערוץ העיצוב והבית ב-MSN; כתבתי במוספי העיצוב של ”הארץ" ו"העיר“, פרסמתי בלוג יצירה לילדים ב“עכבר ילדים אונליין“; יצרתי מדורי שדרוג חדרים עבור פורטל ADIRA; הפקתי מדור DIY לערוץ העיצוב והבית ב"וואלה!"; שימשתי בתפקיד ארט בסרט סטודנטים שעוד תשמעו עליו בעתיד (...) ועוד.
כיום אני עובדת כעצמאית וממשיכה להמציא רעיונות חדשים וליצור פתרונות ואביזרי עיצוב שונים לבית ובכלל - גם ממקום משכני החדש, בבירת הממלכה הבריטית. במקביל אני כותבת למגזין GOStyle מבית "ידיעות אחרונות", למוספים מבית "ידיעות תקשורת" ומספקת שירותי ייעוץ בענייני עיצוב, החל מעיצוב פנים וכלה ברעיונות לתכנון ולביצוע הפקות שונות.
החלטתי לרכז את הרעיונות, ההגיגים ומקורות ההשראה שלי בבלוג אחד, ואני מקווה מאוד שתוכלו להפיק ממנו תועלת ולשאוב השראה לעיצוב הבית והסביבה, כהצעה לשדרוג תעסוקתי או מחשבתי ובתקווה שיצליח לשפר את יומכם.
רק על עצמי לספר ידעתי...
ואלו שמות...
כמה פרטים שלא ידעתם על שמי
-
שמי הפרטי כמעט מקורי. אבאמא הוסיפו אינטרפרטציות משלהם לשם קיים.
-
יש לפחות עוד שלוש בנות שנושאות שם פרטי הזהה לשלי, לאחת מהן שמורה זכות הראשונים.
-
אפשר לכתוב את שמי המלא בשמונה שגיאות כתיב (במעט מאמץ והרבה יצירתיות).
-
במקומות שמכריזים בהם את השם בקול (בתי קפה, אלא איפה עוד תמצאו אותי?) מתעקשים לקרוא לי "ציונה", "ליאורה" או "יונה", אז אל תתפלאו כששואלים אותי לשמי - שאני עונה שקוראים לי בעצם "סבטה".
-
המורים החדשים בבית הספר היו לוקחים פאוזה ונשימה ארוכה לפני שהעזו לנסות ולקרוא את שמי מדף הנוכחות.
-
ובאותו עניין- מאוד התאכזבתי להיות היחידה בכיתה שאין בעיה מתמטית על שמה (והופיעו שם שמות כמו סתוונית וקורל).
-
השם שלי מופיע גם במגזין להורים הטריים של "בילינסון"- כהצעה מרתקת ומסעירה לשם של בת.