כאן, בבירת הממלכה, אפשר לחזות בהצהרות אופנה כאלה ואחרות כמעט בכל יום נתון (בהנחה שיוצאים החוצה, כן?). הטרנד האחרון על הראן-וויי הגדול מכולם, הוא הרחוב, הוא חבישת כובעים משעשעים והתהדרות באקססוריז הומוריסטיים עד מגוחכים, ללא סיבה מוחשית, כמו קשת עם אוזני חתול, תיקים בצורת כלבלבים או קישוטי לק בצורת שפם (מודה באשמה, באחרון גם אני נפלתי.. טוב, נו, בעוד כמה...).

אמנם אנחנו קצת יותר שמרניים בכל מה שקשור להופעה במקומות ציבוריים (בכל זאת, אנחנו לא צורכים כמויות אלכוהול כמו כאן), או-אז נכנס החג שבו מרבין בשמחה, הוא חג הפורים, לתמונה. והרי ידוע שהמסורת החלה עת המן חשש, בטעות, שרעייתו ושתי מזניחה עצמה כי ציירה לה שפם, כשהיא אך חמדה לה לצון. המן הרשע חטא במוסר-כפול והזניח את עצמו על אמת, וכך, שנים רבות אחר כך אנחנו אוכלין עוגיות מוזרות בחג, במילוי המסמל את העובדה ששכח לנקות את אוזניו.

החג השמח והמבדח יכול בקלות להפוך למאוד מעיק עבור ההורים שנדרשים להוציא הרבה מצלצלין בתמורה לתלבושות עשויות בדים זולים ומהירי-התלקחות ועבור בני התשחורת שנקרעים בין הרצון להתחפש כבעבר, לבין הרצון להישאר מקובלים בחברה, לבין הנטייה להפוך כל תחפושת תמימה לתצוגת לנז'רי חושפנית. אלה מובילים, בהרבה מקרים, להתלקחות מול מבוגר אחראי – כמעט ברמה שבה מתלקחת תחפושת ממוצעת, כשמצמידים לה זיקוק בוער.

התחפושת הראשונה שיצרתי בעצמי (לעצמי) היתה בחטיבת הביניים, עת בחרתי להתחפש לסוכריה על מקל (הפעם היחידה, עד כה, שבה יכולתי לעבור כמקל שדוף). את עיקר התחפושת הכנתי מנייר צלופן ענק בהדפס נקודות שרכשתי בחנות לצרכי מסיבות. נעזרתי בשמלה פשוטה וחלקה בצבע בהיר, סימנתי על הצלופן את צורתה, גזרתי חור בעבור הראש והכנתי חגורה מסרט מתנה גדול. לבשתי את השמלה הבסיסית ומעליה את הצלופן, שאותו כרכתי בעזרת חגורת-הסרט מסביב למותניי. לסיום התאבזרתי בשרשראות סוכריות, בשערי קלעתי שתי קוקיות, שסביבן קשרתי שאריות צלופן שגזרתי כסרט ואת שוליו גלגלתי משני הצדדים בצורת סוכרייה. ו...זהו. מלווה בסוכריית ענק שהחזקתי בידי יצאתי לדרך שמחה וטובת לב (בכל זאת, בעורקיי זרם הרבה סוכר וקצת דם) – עם תחפושת מתוקה (תרתי-משמע) שיצרתי במו-ידיי.

מי שאין לו סבלנות, והחג הזה גדול עליו (ענייני גיל ותרגיל), מוזמן לבחור לעצמו פרויקט חביב וקל לביצוע, ולהתאבזר בפריט הומוריסטי וקליל, שמשדר "ללא מאמץ".

 

נפתח במקבץ אביזרים משעשעים לפורים שהכנתי בעצמי. הדרכה לסיכה מלכותית כאן; הדרכת שרשרת מסיכה ושרשרת בצורת אוזן המן - כאן.

ואם אתם מעדיפים לקנות במו-ידיכם ובמקרה הגעתם ללונדון, אז קבלו עוד כמה חמודים:

הנה רעיון חמוד לתחפושת מקורית (ולגמרי לא לעוסה) של מכונת מסטיקים של רייצ'ל מהבלוג "חיים לא ממותקים" (בתרגום חופשי). היא השתמשה בפונפונים שהדביקה לגופייה פשוטה, יצרה את האלמנטים של המכונה מפיסות לבד שעליהן ציירה בטוש שחור והדביקה לחצאית אדומה. מאוד פשוט וסופר-חביב.

ואחרון חביב: תחפושת מדליקה בצורת אננס והדרכה לשדרוג נעליים ומשקפי שמש.

איחולי פורים שמח ומבדח, ובעדינות עם אוזני ההמן, כן?

מסתבר שלא תמיד צריך תירוץ להתלבש קצת אחרת ולענוד אביזרים הומוריסטיים שמעלים חיוך רחב על השפתיים. הנה כמה חלופות לחג שמהווה סוג של תצוגת אופנה להמונים נוסח ויקטוריה סיקרט, שמציעות תלבושות משעשעות ושאר אביזרים יצירתיים שקל להכין לבד

Purim fun accessories